נתקעתם במעלית? מה באמת לעשות - ואיך עובד חילוץ לכודים

הפחד הראשון של כל מי שנתקע במעלית הוא 'ייגמר לי האוויר' או 'המעלית תיפול'. שתי המחשבות האלה כמעט תמiד אינן נכונות, וכדאי להפנים את זה לפני הכול. תא המעלית אינו אטום - אוויר נכנס ויוצא דרך מרווחים מובְנים, וגם בתקיעה ארוכה אין סכנת חנק. בנוסף, מעליות מודרניות בנויות עם מספר מנגנוני בטיחות עצמאיים (בלמי חירום, תפסנים, מגביל מהירות) שנועדו בדיוק כדי שהתא לא ייפול גם בתרחיש כשל.

ברוב המוחלט של המקרים, תקיעה במעלית היא אי-נוחות - לא חירום רפואי. המעלית עצרה כי מערכת בטיחות עשתה בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות: היא זיהתה משהו שלא תקין ועצרה את התא במקום בטוח, במקום להמשיך לזוז. במובן הזה, תקיעה היא לעיתים קרובות עדות לכך שמערכות הבטיחות עובדות.

מתוך ההבנה הזו נובעת כל ההתנהגות הנכונה: כשמבינים שאתם בטוחים, קל יותר להישאר רגועים, ולפעול לפי הסדר הנכון - שזה בדיוק מה שמונע את הפציעות הבודדות שכן קורות.

ראשית, הישארו בתוך התא. התא הוא המקום הבטוח ביותר, גם אם הוא תקוע בין קומות. אל תנסו לצאת - חכו שיגיע מי שיודע לעשות זאת נכון.

שנית, הודיעו. לחצו על לחצן החירום (הפעמון) או על לחצן האינטרקום שמחבר אתכם למוקד או לחברת המעליות. אם יש קליטה, התקשרו גם בטלפון - לוועד הבית, לחברת המעליות, או למוקד החירום 102 (כבאות) במקרה הצורך. מסרו את כתובת הבניין המדויקת ואת מספר הקומה המשוערת.

שלישית, חכו. זה החלק הכי לא נעים, אבל הוא הנכון. חילוץ מקצועי לוקח זמן כי המחלץ חייב קודם לוודא איפה התא נמצא ולאבטח אותו - ורק אז לפתוח. ההמתנה הזו היא בדיוק מה שהופך את החילוץ לבטוח. נסו לשבת, לשמור על קור רוח, ואם יש אנשים נוספים בתא - לעזור זה לזה להישאר רגועים.

אם אתם אחראים על בניין ולא בטוחים שמערכת האינטרקום והקריאה לעזרה במעליות שלכם תקינה - זו בדיוק נקודה שבודק מוסמך בודק, וכדאי לוודא אותה לפני שמישהו נתקע.

הכלל החשוב ביותר: אל תנסו לצאת בכוח. רוב הפציעות הקשות שקשורות לתקיעה במעלית אינן נגרמות מהתקיעה עצמה - אלא מניסיון חילוץ-עצמי. אדם שנתקע בין קומות, מצליח לפתוח חריץ בדלת ומנסה לטפס החוצה, חשוף לסכנה החמורה ביותר: שהמעלית תתחיל לזוז, או נפילה אל בור הפיר.

אל תפתחו את דלת התא בכוח. גם אם נדמה שאתם בדיוק בקומה, מאחורי הדלת עלול להיות קיר הפיר ולא פתח יציאה. אל תטפסו דרך פתח החירום בתקרת התא - זהו פתח שנועד לשימוש מחלצים מקצועיים בלבד, מבחוץ, ולא ליציאה עצמית. ואל תקפצו או תנערו את התא בניסיון 'לשחרר' אותו.

בקצרה: כל פעולה שמטרתה לצאת לבד מגדילה את הסיכון, ואילו ההמתנה לחילוץ מקצועי כמעט תמיד בטוחה. הסבלנות כאן היא לא חולשה - היא הבחירה הבטוחה.

חילוץ לכודים ממעלית מבוצע בידי גורם מוסמך - טכנאי מעליות של חברת השירות, ובאירועים מסוימים לוחמי מערך הכבאות וההצלה. העיקרון המנחה זהה אצל כולם: בטיחות לפני מהירות.

השלב הראשון בכל חילוץ הוא לוודא היכן בדיוק נמצא התא ולנטרל את האפשרות שהמעלית תזוז במהלך החילוץ - לפני שנוגעים בדלתות. רק לאחר שהתא מאובטח, המחלצים פותחים את הדלתות בצורה מבוקרת ומסייעים לאנשים לצאת בבטחה, לרוב כשהתא מיושר לקומה. זו הסיבה שחילוץ אחראי לוקח דקות ולא שניות - וזה בדיוק כפי שהוא צריך להיות.

אנחנו לא מפרטים כאן טכניקות חילוץ מבצעיות, מכוונה: חילוץ הוא פעולה מקצועית שמבוצעת בידי גורמים מוסמכים בלבד. מה שחשוב לכם לדעת כנתקעים הוא לא איך לחלץ - אלא להישאר בטוחים ולחכות למי שיודע.

עד לא מזמן, למערך הכבאות וההצלה לא הייתה תורה אחידה וסדורה לחילוץ לכודים ממעליות. כדי לשנות זאת, יצא פרויקט לאומי להכשרת לוחמי כבאות מכל המחוזות - להפוך אותם למומחי תוכן בעולם חילוץ המעליות, בכל גזרה ובכל תחנה.

ארוד ברנע ומומחי התוכן של טיבה מהנדסים הובילו את ההכשרה המקצועית בפרויקט הזה, לצד מדריכים נוספים ומומחי תוכן חיצוניים שהוזמנו להעביר תכנים. הידע ההנדסי על מבנה המעלית, סוגי המעליות ומערכות הבטיחות שלהן - אותו ידע שעומד בבסיס כל בדיקת בודק מוסמך - הוא חלק ממה שמאפשר לחבר בין הבנת המתקן לבין פעולת החילוץ.

הסיבה שאנחנו מספרים זאת אינה ראוותנות. היא פשוטה: אותו עומק הנדסי שמלווה את ההכשרה של מי שמחלץ אנשים ממעליות - הוא העומק שאנחנו מביאים לכל בדיקת מעלית. מי שמבין מעלית עד הרמה של חילוץ במצב חירום, מבין אותה גם כשהוא בודק אותה כדי שמצב החירום לא יקרה מלכתחילה.

מעלית נתקעת כמעט תמיד בגלל אותם גורמים חוזרים: תקלות במערכת הדלתות והחיישנים (הסיבה הנפוצה ביותר), תקלות במערכת הבקרה, ירידת מתח או הפסקת חשמל, ובלאי במערכות מכניות. רובן המכריע של התקלות האלה אינן מפתיעות - הן מתפתחות בהדרגה, ומשאירות סימנים.

בדיוק כאן נכנסות התחזוקה השוטפת והבדיקה התקופתית. חברת המעליות מתחזקת את המעלית כדי שתעבוד; בודק מוסמך מטעם משרד העבודה בודק, אחת לחצי שנה (סעיף 60 לפקודת הבטיחות בעבודה), שמערכות הבטיחות תקינות - כולל מערכת הדלתות, הבלמים, מערכת החירום והאינטרקום. מעלית שנבדקת ומתוחזקת כראוי נתקעת פחות, וכשהיא כן נתקעת - מערכות הקריאה לעזרה עובדות.

במילים אחרות: הדרך הטובה למנוע תקיעות מסוכנות ולהבטיח שחילוץ יהיה פשוט ובטוח, מתחילה הרבה לפני האירוע - בבדיקה תקופתית מסודרת ובטיפול בכל ליקוי שעולה בתסקיר.

האחריות לבטיחות המעלית - ובכלל זה צמצום הסיכון לתקיעות ולתקלות במערכות החירום - מוטלת על המחזיק במבנה: ועד הבית, בעל הנכס או המנהל בפועל, לפי פקודת הבטיחות בעבודה. זו אחריות שאי אפשר להעביר לחברת התחזוקה בלבד.

שלוש נקודות מעשיות לוודא: שהמעלית נבדקת בידי בודק מוסמך אחת לחצי שנה ושיש תסקיר בתוקף; שמערכת האינטרקום והקריאה לעזרה בתא תקינה ומחוברת למענה אנושי; ושכל ליקוי שעלה בתסקיר האחרון אכן טופל. שלוש אלה הן ההבדל בין תקיעה שהיא אי-נוחות קצרה לבין תקיעה שהופכת לאירוע.

אם אתם אחראים על מעלית ולא בטוחים מתי נבדקה לאחרונה, או אם מערכת החירום שלה תקינה - זו בדיוק ההזדמנות להתייעץ עם מהנדס בודק ולסדר בדיקה אחת מסודרת.