top of page

כשהדקות קובעות: לקחי בטיחות מתאונה קטלנית באתר הטמנת פסולת

  • דוד
  • 3 בספט׳
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 9 בספט׳

ביולי 2024 התרחש מקרה קטלני באתר הטמנת פסולת בקוונסוויל, קנדה – תאונה שהסתיימה במותו של נהג משאית, לאחר שנלכד בין קומפקטור פסולת במשקל 52 טון לבין חלקו האחורי של רכבו. החקירה שנערכה בעקבות האירוע חושפת מחדלים ארגוניים ותפעוליים מוכרים לכל מי שמנהל אתרי עבודה מורכבים, ומדגישה עד כמה ניהול כושל של תנועת כלי רכב וכלי צמ"ה בסביבת עובדים רגליים עלול להסתיים באסון.

מה קרה שם?

נהג משאית הגיע לאתר ההטמנה, ביצע את פריקת המכולה ונעצר באזור המיועד לניקוי סופי של המשאית. בשלב זה ירד מהקבינה כדי לנקות את החלק האחורי ולסגור את דלת המכולה – פעולה שגרתית. במקביל, מפעיל הקומפקטור ביצע נסיעת רוורס לשינוי כיוון. בתוך שניות ספורות נמצא הנהג במלכודת קטלנית: דחוס בין הפגוש האחורי של הקומפקטור לבין המשאית שלו. התוצאה – מוות מיידי.


תחקיר אירוע בטיחות של רכב בנייה צהוב ומשאית במזבלה.

הגורמים המרכזיים לתאונה

החקירה מצביעה על שתי סיבות עיקריות:

  1. כשל ניהולי בניהול שטח משותף (Coactivité): לא הוגדרו מרחקי בטיחות ברורים בין אזורי הפריקה, הניקוי ותנועת הכלים. לא הוצבו מחסומים פיזיים ולא הונהגו כללי עבודה ברורים למניעת חפיפה מסוכנת בין כלי צמ"ה לעובדים רגליים.

  2. תנאי שטח ומרחב עבודה מצומצם: התחלת עבודה ב"פלטו חדש" צמצמה את שטח התמרון. השילוב בין מגבלות השטח, התנועה המקבילה של מספר משאיות והצורך בעבודת רגליים חשף את הנהג לסיכון גבוה במיוחד.

דוגמאות מהשטח בישראל

מי שעובד באתרי פסולת, מחצבות או אתרי בנייה בארץ מכיר היטב את הסיטואציה:

  • נהג שמבצע ניקוי מהיר בסוף פריקה, בזמן שמחפרון או שופל מתמרן סמוך אליו.

  • קבלן פסולת קטן שנכנס לאתר הטמנה שבו פועלים מספר כלים במקביל, ללא סדר תנועה מוגדר.

  • עבודות לילה שבהן תנאי התאורה לקויים, והסיכון לדריסה או לכידה רק גדל.

בכל המקרים הללו, היעדר תיאום וניהול נכון של זרימת הכלים והולכי הרגל הוא מתכון בטוח לאסון.

המשמעויות המעשיות

  1. הפרדה פיזית ברורה: אין להסתפק בקווים על הקרקע – יש להציב מחסומים, גדרות זמניות או סימון בולט המונע כניסת הולכי רגל לאזורי נסיעה.

  2. נהלי עבודה כתובים ומאושרים: נהלים צריכים להגדיר מתי מותר לנהג לרדת מהמשאית, מי נותן אישור לכך ואיך מוודאים שכלי צמ"ה לא פועל בסביבה.

  3. שימוש בכוון (סיגנליסט): בכל נסיעה לאחור בסביבת עובדים, יש חובה להציב אדם מתודרך שתפקידו לוודא שהשטח פנוי.

  4. הכשרה והדרכה מותאמות: נהגים מזדמנים או קבלנים חיצוניים חייבים לעבור תדרוך בטיחות מלא לפני כניסה לאתר, גם אם הם מגיעים אחת לשנה בלבד.

  5. בקרת יישום בפועל: לא די בכתיבת נוהל – יש לוודא שהשטח אכן מתנהל לפיו, באמצעות פיקוח יומיומי וביקורות יזומות.

שאלות למנהלים וממוני בטיחות

  • האם באזורי העבודה שבאחריותכם קיימת הפרדה ברורה בין כלי צמ"ה להולכי רגל?

  • האם נהג מזדמן שמגיע לאתר יודע בדיוק מהן נקודות הסיכון וכיצד עליו להתנהל?

  • האם יש מנגנון בקרה שמוודא שכל נוהל שנכתב גם מיושם בפועל?

סיכום

האירוע בקוונסוויל הוא תזכורת כואבת לכך שהדקות הקטנות שבין פריקה לניקוי הן נקודות תורפה קריטיות. תאונות דריסה ולכידה באתרי עבודה אינן גזירת גורל – הן ניתנות למניעה באמצעות ניהול נכון של שטח העבודה, נהלים ברורים והפרדה חדה בין כלי רכב לעובדים.

לכל מנהל אתר, ממונה בטיחות או נהג – המקרה הזה מציב מראה ברורה: האם גם אצלכם קיימת "נקודת חיכוך" דומה? ואם כן, מה נעשה מחר בבוקר כדי למנוע את האסון הבא?

אהבתם את המאמר? קבלו מדי חודש עדכונים מקצועיים, מדריכים וטיפים מעשיים ישירות למייל – בנושאי בטיחות בתעשייה. לחצו על הכפתור ותרשמו לניוזלטר "הבטיחות" של טיבה מהנדסים:


תגובות


bottom of page